שנה ג סמסטר א

מנחים: דפנה מתוק ולאונרדו

נושא: מגורים

מגיש נוסף: אסף ז'אן

בפרוייקט זה עסקנו במרחב המגורים כמרחב שליטה ותכנון ללא מוקד. בסיס הפרוייקט שלנו היה הנסיון להבין את תיאוריית מרחבי השליטה של מישל פוקו שבספרו "הטרוטופיה". תחילה הגדרנו את מהות המגורים כשליטה של אדם על מרחב מסויים בעזרת כלים של נגישות והיכרות. כשבחנו את מערך המגורים טענו שהמרחב תמיד נתון לשליטה של גורם מסויים ולא קיים מושג כזה מרחב ציבורי. במקביל שמנו לב שברוב המקרים לכל תכנון יש מושא פיזי שמשמש כעקרון המחולל של המרחב, ושכל שאר המרחב לא מתוכנן באופן פרטני אלא מגיב לאותו מוקד. את אותם עקרונות מיפינו גם בשכונת נווה עופר. העקרון המרכזי בתכנון היה חיזוק השליטה של דייר במרחב מסוים על ידי חיזוק הנגשת המרחב לאותו דייר. על מנת למנוע שליטה של דייר אחר במרחב מסוים השתמשנו בפרמטרים של תנועה. הפתרונות שלנו לביטול המרחב ה"ציבורי" היו: פיצול הדירות ליחידות נפרדות (לטובת תנועה במרחבי שליטה שונים ושחרור חזיתות) ושחרור המרחב העירוני באמצעות הפרדה וורטיקלית המפלסים (בהתבסס על רעיונותיו של יונה פרידמן). הפרדה זו מאפשרת זרימת אוויר למרחב העירוני ומשחררת נתיבי תנועה עתידיים. מטרתינו המרכזית בפרוייקט הייתה להעלות את השאלה סביב התכנון המוקדי וסביב שאלת השליטה על המרחב והזמן.